סטנלי פישר מציג - התאבדות כלכלית באמצעות ריבית

הקפיטליסט היומי: האם בנק ישראל משקר לעצמו או משקר רק לנו? 
בדו"ח על הפעילות במשק בחודשים מאי-אוגוסט מזהיר הבנק מפני "בועת מחירים" בשוק הנדל"ן - אזהרה המוצאת חיזוק בנתונים המבעיתים על הגידול בנטילת משכנתאות בחודשים האחרונים. כדי להתמודד עם הבעיה מתכוון בנק ישראל להוריד את הריבית עוד יותר ולהטיל מגבלות נוספות על נטילת הלוואות משכנתא, כמו הקטנת ההלוואה לקניית דירה להשקעה והגבלת סכום המשכנתא הכולל ל-55 אחוז ממחיר הנכס בדירות שערכן יותר מ-1.5 מיליון שקל. התקנות החדשות, עם זאת, הן רק הסוואה לסיפור האמיתי. (כתב: אורי רדלר)


הורדה היא אסון
משנת 2004 ועד אמצע שנת 2007 נהנה המשק הישראלי מצמיחה אמיתית ומהירה. הצמיחה התבטאה גם בתחום הדיור והמשכנתאות, אך קצבה היה איטי מקצב הצמיחה הכללי, וכתוצאה מכך מחירי הדיור נמצאו בירידה. בחישוב כללי, מחירי הדיור ירדו בכ-22 אחוז מתחילת שנת 2000 ועד מאי 2007.

בתחילת 2007, ובאופן דרמטי הרבה יותר בשנת 2008, כאשר הפך המשבר הפיננסי למציאות, כונן בנק ישראל מדיניות ריבית נמוכה. הנימוק העיקרי להורדת הריבית הוא תמרוץ המשק. כלומר, כשהריבית נמוכה, קל יותר לבתי עסק ולפרטים ליטול הלוואות, שכן ההחזר עליהן הוא בריבית נמוכה יותר. כך, גורסת התאוריה, יקל על חברות ללוות כספים מהבנקים, ההחזרים יהפכו קלים יותר, אותם בתי-עסק ירחיבו את ייצורם, ישכרו עובדים וכך יינצל המשק משקיעה בשפל כלכלי.

בפועל, קרה משהו אחר לגמרי. בארבע השנים שחלפו מאז אוקטובר 2008, אז החל בנק ישראל במדיניות הריבית הנמוכה האגרסיבית שלו, צמח שיעור ההלוואות במשק ב-251 מיליארד שקל - אך הצמיחה לא הייתה בהלוואות מייצרות צמיחה של בנקים לחברות אלא בשני תחומים אחרים: הממשלה הגדילה את חובה ב-115 מיליארד שקל, וההלוואות למשכנתאות גדלו ב-87 מיליארד שקל. כלומר, ארבע חמישיות (80 אחוז) מהגידול באשראי בארבע שנות הריבית הנמוכה נבעו מהזרמת הלוואות לממשלה ולמשכנתאות.

 להמשך הכתבה לחצו.....

המשך לקרוא »